מבוא

“המהפכה הבאה תתפוס את כולנו לא מוכנים, כפי שהן תמיד עושות. במילים אחרות: אם הקהל מצפה למהפכה, היא לא יכולה להיות מהפכה.” —דוק סרלס, 2002

עברו יותר משנה וחצי מאז ש-OpenAI הציגה את ChatGPT לציבור שברובו לא היה מכיר את הבינה המלאכותית. בתחילה נראה היה שאין בכך שום רלוונטיות ברורה להוצאה לאור של ספרים. מאז, הכל השתנה. ושום דבר לא השתנה. מוציאים לאור מתחילים לצלול אל הכלים החדשים של הבינה המלאכותית, לחקור את הקצוות ולהיכנס לשיחות ניסוי עם ChatGPT. אבל אין סימן למהפכה אמיתית בתחום ההוצאה לאור; זה פשוט מוקדם מדי.

יש שפע של אי ודאות סביב הבינה המלאכותית בכתיבה והוצאה לאור. מחלוקות גדולות מקיפות את השימוש בבינה המלאכותית. ועדיין, עבור רבים, יש התרגשות לגבי האפשרויות.

אני מתכוון להתמקד כאן יותר בהבטחה ולא בסכנה, אבל אני כולל סקירה על החששות והסיכונים הסובבים את הבינה המלאכותית, במיוחד כפי שהם חלים על סופרים ומוציאים לאור. אני לא מחפש להמעיט בערך החששות. הם פשוט לא הנושא של הספר הזה.

אני רואה בפרסום הזה יותר חוברת מאשר ספר. ההגדרה של אונסק“ו לספר היא “לפחות 49 עמודים” (למה לא 50?), ובקצב של 300 מילים לעמוד, זה עשוי לא לעמוד בתנאים. אבל, חשוב יותר, זו לא אמורה להיות המילה הסופית על שום דבר - זה יותר דו“ח התקדמות. הבינה המלאכותית ותפקידה בהוצאה לאור של ספרים משתנים בקצב מהיר מאוד, ללא סימנים להאטה. אז הספר הזה, הדו“ח הזה, הוא רק תמונת מצב.

באמצעות פלטפורמת Leanpub, אני משחרר את המחקר והניתוח שלי כעבודה בתהליך - זה מתוקן כמסמך חי. אף פעם לא ניסיתי את זה בעבר. הסיבות שלי הן שתיים: להציע משהו שימושי בטווח הקצר, ולהיות מסוגל לתקן אותו לפי הצורך. הסיפור של הבינה המלאכותית רחוק מלהסתיים.

אני מקווה שהגישה שלי תועיל לקוראים, למרות שאני מודע לכך שעודכונים רבים מדי עלולים להרגיז בקרוב. ניסיתי להפחית את העדכניות של הספר הזה, להפחית את המיקוד בדברים שישתנו הכי מהר.

הגרסה שהייתה (בשקט) זמינה מאז אפריל 2024 סומנה כ-“75% הושלם” והוצעה בחינם לקוראים. התאריך הרשמי לפרסום לגרסה “100% הושלם” הוא ה-23 ביולי, והיא גם תמצא את דרכה להפצה רחבה יותר מחוץ ל-Leanpub. אני אמשיך לעדכן את גרסת ה-100%: אבל העדכונים הללו יהיו זמינים רק לרוכשי Leanpub - זה מסובך לעדכן באופן קבוע ספרים מודפסים, ספרים אלקטרוניים וספרי שמע שנמצאים בהפצה רחבה יותר.

אני שומע מדי יום על הכאב שאנשים בתעשיית ההוצאה לאור חווים בניסיון להתמודדות עם הבינה המלאכותית. למה זה כל כך כואב? הנה שלוש סיבות שאני רואה:

• הטכנולוגיה מורכבת ומסתורית, מדי מורכבת מכדי שמדענים לא יבינו אותה. (יש מחקר מרתק שמציע “מדד החרדה מבינה מלאכותית (AIAS)” המודד 21 סיבות שונות לכך שאנשים חרדים מהבינה המלאכותית.)

• הבינה המלאכותית הפכה לשנויה במחלוקת בצורה ניכרת בהוצאה לאור, בעיקר בגלל בעיות זכויות יוצרים שפוגעות בלב הכותבים וההוצאה לאור.

• יש גם אווירה של FOMO—פחד מהחמצה. למרות הפגמים הרבים של הבינה המלאכותית, כמו עם הרבה טכנולוגיות מפתות (שעון אפל? רמקולים חכמים?), אנחנו מתמודדים עם התחושה המכרסמת: מה אם אני מפספס את הדבר הגדול הבא, כמו שקרה לי עם כמה מהדברים הגדולים הקודמים. אז הרגשתי טיפש; אני לא רוצה להרגיש טיפש שוב. זה כואב.

בסדר: זה הגיוני שאנשים בתעשיית ההוצאה לאור חווים כאב מהבינה המלאכותית.

אז מה המקרה לשימוש בספר הזה?

המקרה לשימוש הוא שאתה עובד בהוצאה לאור, או שאתה סופר שמנסה להבין טוב יותר את ההוצאה לאור, ואתה נמאס לך להרגיש טיפש ומבולבל סביב הבינה המלאכותית. יותר מדי מעמיתיך נראים מבינים את זה טוב יותר ממך, ונמאס לך לא להיות מסוגל לשוחח בצורה אינטליגנטית על הנושא.

המטרה שלי לקוראים היא שבסוף הספר הזה, הם ירגישו מועצמים להצטרף לשיחה, להביע דעה מושכלת. אני רוצה שתרגישו מצוידים לקבל החלטות אישיות סביב הטכנולוגיה, ולמצוא דרך ללמוד כיצד להשתמש בבינה המלאכותית, אם תבחרו לעשות זאת.

אני לא רוצה להמיס את הקוראים בהרבה בלה-בלה על היסודות של טכנולוגיית הבינה המלאכותית—אני לא הולך לדבר הרבה על הבינה המלאכותית במופשט. במקום זאת, אני רוצה לתת לכם בסיס בבינה המלאכותית במיוחד לכתיבה ולהוצאה לאור של ספרים. אם מישהו ישאל אתכם, מה באמת אומר עיבוד שפה טבעית, תוכלו לענות, כמו שאני עונה: אני לא מומחה לבינה מלאכותית. אבל אני כן יודע איך הבינה המלאכותית משמשת בתעשייה שלי.

אני לא אוהב את הביטוי “מה שאתה צריך לדעת” כי הוא כל כך לעיתים רחוקות עומד בציפיות, לעיתים קרובות מפספס את המטרה, או הרבה יותר ממה שאתה צריך לדעת, או הרבה פחות. האם אני אצליח לקלוע בדיוק? אני רציני בניסיון להעביר את המינימום. אני חושב שאני יודע מה מו“לים צריכים לדעת על בינה מלאכותית, שכן דיברתי עם רבים מהם, תוך כדי אירוח סמינרים ווובינרים שמיועדים במיוחד לספק את הבסיס.

לאחר הסיכומים שמציגים רבים מהקטעים, אני ארחיב על המושגים העיקריים. גם כאן, ניסיתי לשמור עליהם קצרים ככל האפשר, אם כי, אמת נאמר, לפעמים אני מתארך.

צורה קצרה שאני הולך להשתמש בה היא “צ’אט בינה מלאכותית”. כאשר OpenAI שחררה לראשונה את ChatGPT, זה היה היחיד בשוק, אבל עכשיו ישנם כמה מתחרים חשובים. אני אכנס לפרטים בקרוב, אבל כבר שמעתם על חלק מהם, כמובן Google ו-Microsoft. הם (וכמה חברות נוספות) מציעים עכשיו תוכנות צ’אט בינה מלאכותית מקוונות שדומות ל-ChatGPT. ולכן, במקום לומר “ChatGPT והמתחרים שלו” אני פשוט אתייחס לכל הקטגוריה כ“צ’אט בינה מלאכותית“. אם אכתוב “ChatGPT” אני אתייחס ספציפית לתוכנה של OpenAI.

הספר הוא בעיקר מעשי, אבל בחלק האחרון אני מציג מאמר על מה עשויות להיות ההשלכות בעולם האמיתי של בינה מלאכותית על תעשיית הוצאת הספרים, לצד כמה השערות נוספות.

הקהל העיקרי של הספר הזה הוא מו“לים של ספרי מסחר (צרכנים). הקהל השני הוא כל המו“לים האחרים (אקדמיים, חינוכיים…) במידה שיש חפיפות במגזרים התעשייתיים הללו. הקהל השלישי שלי הוא סופרים עם עניין בנושא, והרבים האחרים שמרותקים להוצאת ספרים.

הכותרת המשנית אומרת שזהו מדריך לבינה מלאכותית עבור סופרים ומו“לים. חלק מזה נובע מהרצון שלי שגם מו“לים יבינו מה סופרים עושים עם הטכנולוגיה הזו. אני חושב שזה חשוב. במפגש השנתי האחרון שלה, BISG (Book Industry Study Group), שמייצגת בעיקר מו“לים של ספרי מסחר, ציינה ש“היא מחפשת להרחיב את מעגל המשתתפים הכולל, סוכנים ספרותיים וסופרים.” זהו צעד מבורך.

אני רוצה שסופרים יקראו את הספר הזה, כי הוא יכול לעזור להם להבין מה מוציאים לאור עושים עם כתבי היד שלהם. מחברים בהוצאה עצמית תמיד שומרים עין אחת על ההוצאה המסורתית, חלקית כי הם, דה פקטו, מוציאים לאור בעצמם, ולכן טכנולוגיית בינה מלאכותית שמעניינת מוציאים לאור יכולה לעניין גם אותם.

אבל, אל תטעו, זה לא מדריך מעשי למחברים על שימוש בבינה מלאכותית כדי להיות כותבים טובים ופרודוקטיביים יותר. ישנם מספר ספרים על הנושא הזה (לצערי, רבים מהם סתם הונאות אמזון). והרבה סרטוני יוטיוב (באיכות משתנה).

בתחום הוצאת ספרי מסחר, הקורא האידיאלי שלי הוא לא בהכרח מקבל החלטות, אלא אחד מהאנשים הרבים שעובדים בתעשייה מידי יום, יוצרים ספרים ומוצאים קוראים. אדבר על כל הפונקציות המרכזיות בהוצאה לאור בספר הזה, מהעריכה ועד למכירות והפצה. ועל הצומת בין סופרים לקוראים.

למרות שגדלתי בקנדה והתחלתי את הקריירה שלי בהוצאה לאור שם, אני מבוסס בסן פרנסיסקו, בארצות הברית, ולכן אני נוטה לחשוב על תעשיית ההוצאה לאור האמריקאית. אבל כמעט כל מה שבחוברת הזאת אמור להיות רלוונטי למוציא לאור במדגסקר כמו למוציא לאור במנהטן. בעוד שמוציאים לאור במדינות קטנות מתמודדים עם אתגרי מידה, כך גם מוציאים לאור קטנים באמריקה, והספר הזה מיועד לחברות בכל הגדלים.

כשאני מדבר עם מוציאים לאור קטנים על בינה מלאכותית, וכשאני מדבר עם מוציאים לאור גדולים מאוד על בינה מלאכותית, ההבדל הגדול שאני מבחין בו הוא רעיון ה’מפעל’ ההוצאה לאור. המוציאים לאור הגדולים ביותר הם לעיתים קרובות חלק מחברות ציבוריות (או סמוך להן), וברגע שאתה חברה ציבורית, נושאים של מוניטין וביטחון מקבלים חשיבות רבה יותר מאשר למוציא לאור יומיומי, שלא נתון לאותן דרישות כלפי בעלי המניות והתקשורת. בעוד שלעורך בהוצאה מהחמישה הגדולים יש את אותו הצורך בכלי בינה מלאכותית כמו לעורך פרילנסר שעובד עם חברות קטנות יותר, ההקשר שבו הם משתמשים בכלים שונה למדי.

כמה אתה צריך לדעת על בינה מלאכותית כדי לקרוא את הספר הזה?

אני מניח שהקהל שלי יודע בערך אפס על קרבי הבינה המלאכותית, אבל שהם קוראים חכמים. אז אני אלך על הקו הדק הזה בין אפס ידע, ולא לדבר בהתנשאות כלפי הקורא.

אני כן מדמיין שכמעט כולם שמעו על הדור החדש של הבינה המלאכותית: סקר של YouGov, במרץ 2024, מצביע על כך שרק 7% מהאמריקאים לא יודעים “כלום בכלל” על בינה מלאכותית. סופרים ומוציאים לאור כמעט בוודאות שמעו על חלק מתלונות זכויות היוצרים, אבל כנראה שאין להם תפיסה של הבעיות. אז אני לא צריך להסביר שבינה מלאכותית היא “Artificial Intelligence”. אבל אני לא אניח שהקוראים יכולים להגדיר מהי בינה מלאכותית, מה היא אומרת, הפוטנציאל שלה והשפעתה, וכדומה. זו הסיבה שאתם כאן.

המנטרה שלי לפרסום הספר הזה היא ‘נגישות’.

לרוב האנשים, זה אומר פשוט משהו כמו ‘זמינות’, ואכן, אני מתכוון להפוך את הספר הזה לזמין בכמה שיותר צורות ופורמטים שאוכל להעלות על דעתי. אני רוצה להרחיב את המיכל. אני מנסה להפוך את הספר שלי לפרסום לדוגמה, שמראה את כל מה שניתן להשיג היום כשמפרסמים ספר אחד.

ב-Leanpub תמצאו את הספר זמין כקובץ PDF, קובץ EPUB, וכפרסום מבוסס אינטרנט בחינם. תמצאו תרגומים ל-31 שפות, כולל השפות העיקריות באסיה ובאירופה. יהיו מספר ספרי אודיו בשפות עיקריות.

אני אעשה את הספר זמין, בפורמטים מודפסים ודיגיטליים, בכל הפלטפורמות המסחר האלקטרוני שניתן לגשת אליהן באמצעות Ingram ו-Amazon. זה כולל את רוב אתרי הקניות המקוונים לספרים, ברוב העולם. כך גם ספריות יוכלו לרכוש את הספר, אם כי, באופן מובן, יש להן מקום מוגבל לספרים בהוצאה עצמית. (אני אתרום עותקים מודפסים ודיגיטליים לכל ספריה בעולם שתבקש אותם.)

בנוסף לגרסת הרשת החינמית של הספר המלא, אני אצור קטעים חינמיים, שאלות ותשובות, ואינפוגרפיקות, לאלו שרק רוצים לטעום או לדגום. הם יהיו זמינים דרך הבלוג שלי.

אין היגיון להקליט וידאו של כל הספר, כשספרי אודיו זמינים. אבל יש אנשים שמעדיפים לגשת לתוכן דרך וידאו. לכן, אני אציע גרסאות וידאו מקוצרות, באורכים שונים.

ומה לגבי המגע האנושי? אני אהיה זמין גם דרך וובינרים או ייעוצים מקוונים אחד-על-אחד, דרך האתר והבלוג שלי. אני אפילו יכול להיות מוזמן להופיע באופן אישי!

‘נגישות’ פירושה הרבה יותר מההגדרה המילונית שלה. כפי שאומרים אנשי הרשת הלאומית הקנדית לשירותי ספריות שווים (NNELS) שמים זאת, “ספר נגיש הוא כזה שיכול להיות בשימוש והבנה על ידי כולם.” ולכן קובץ ה-EPUB האנגלי שלי עומד ב-המלצת W3C 1.1 עבור נכים בהדפסה, כולל תיאורים חזקים של טקסט חלופי לתמונות. אנו מצפים לעמוד בסטנדרט נגישות זה גם עבור התרגומים לשפות זרות.

הטקסט האלטרנטיבי נוצר עם ChatGPT. לא ערכתי את הגרסה של ChatGPT, כך שכל מי שקורא את ה-EPUB יוכל לראות כמה הוא טוב, ואיפה הוא עדיין חסר. כפי שמזכיר לי הקולגה שלי, ביל קסדורף, טקסט אלטרנטיבי טוב מתאר מה שהקורא הרואה מפיק מהתמונה, ולא רק מה שהיא נראית.

למולי הספרים, הנגישות היא כבר לא אופציה: היא ברירת מחדל.

(יש לי שתי mea culpas לשתף: בשל מגבלות הפלטפורמות הפרסום, קובץ ה-PDF המוגדר כברירת מחדל לא יעמוד למרבה הצער בתקן PDF/UA, ולא אוכל להציע גרסה מודפסת גדולה של הספר באתרי המסחר האלקטרוני. אבל שניהם זמינים לפי בקשה.)

כפי שצוין, הספר הזה הוא (יחסית) קצר. כשאתה קורא מסמך קצר כ’ספר’, אתה מסתכן במחאות של קונים שאומרים “חשבתי שאני קונה ספר, אבל זה רק 50 עמודים!” עשיתי הכל כדי להבהיר בעמוד המכירה שזה לא ספר באורך מלא, אבל אם אתה מאוכזב, זכור ש-Leanpub מציעה הבטחת החזר כספי של 60 יום, ואני אשמח להאריך את ההצעה להחזר כספי ל’לנצח’. אני רוצה שהקוראים יהיו שמחים, לא מאוכזבים. (אם קנית את הספר בפלטפורמה אחרת, שלח לי אימייל: אני אשלח לך צ’ק!)

הספר מכיל הרבה קישורים (הם מופיעים בדרכים שונות בפורמטים שונים, אבל לעיתים קרובות כהערות שוליים). תמיד האמנתי בקישור למקורות המקוריים בעבודתי, כך שהקוראים יוכלו לאמת את הטענות הגדולות שלי לעיתים. אבל אני מודע לכך שקישורים והערות שוליים יכולים להיות מפריעים, במיוחד אם אתה משתמש במכשיר קריאה אלקטרוני. אני מתנצל על כך. ההימור הטוב ביותר הוא להתעלם מהקישורים בזמן הקריאה, ולחזור אליהם אם תרצה להעמיק בנושא.

אני לא יודע באיזה פורמט אתה קורא (או מאזין) כרגע. וגם לא באיזו שפה. ניסיתי לעשות את ה“ארגונומיה“ של הספר כידידותית למשתמש ככל האפשר, אבל קישורים והערות שוליים לא תמיד אופטימליים מהבחינה הזו.

לספר הזה יש נותני חסות, משהו שאני יודע שהוא לא רגיל עבור ‘ספר’. אני מסביר איך החסות עובדת בסעיף ‘גילוי נאות’ בסוף הטקסט.